הבעיות של שקיות פלסטיק ארוגות בשמירה על הסביבה באות לידי ביטוי בעיקר בהיבטים הבאים
ראשית, השפלה קשה
עמידים בפני השפלה: שקיות פלסטיק ארוגות עשויות בעיקר מחומרים פלסטיים כמו פוליפרופילן (PP) או פוליאתילן (PE), הקשים לפירוק בטבע. לפי מחקרים רלוונטיים, פלסטיק בסביבה הטבעית עשוי להימשך עשרות שנים ואף מאות שנים להתפרק לחלוטין, מה שמהווה זיהום לסביבה לטווח ארוך.
"זיהום לבן" : בשל המספר הרב של שקיות פלסטיק ארוגות בשימוש וקשות לפירוק, הן נזרקות כרצונן לאחר השימוש, והופכות לאחד המקורות העיקריים ל"זיהום הלבן". פסולת זו מצטברת בסביבה, וגורמת לפגיעה בקרקעות, מקורות מים ומערכות אקולוגיות.
2. זיהום בתהליך הייצור
צריכת אנרגיה: תהליך הייצור של שקיות פלסטיק ארוגות צריך לצרוך הרבה אנרגיה, כמו חשמל, חום וכו', צריכת האנרגיה הזו לא רק מגבירה את פליטת הפחמן, אלא גם עלולה לגרום לצורות אחרות של זיהום לסביבה.
שפכים ופליטת גזי פסולת: תהליך הייצור עלול לייצר שפכים וגז פסולת, אם לא מטופלים כראוי, שפכים וגזי פסולת אלו בחומרים המזיקים יגרמו לזיהום הסביבה. לדוגמה, כימיקלים במי שפכים עלולים לזהם את מקורות המים, וגזים מזיקים בגז הפסולת עלולים לזהם את האטמוספרה.
שלישית, סילוק בעיות לאחר השימוש
שיעור מיחזור נמוך: למרות שניתן למחזר שקיות פלסטיק ארוגות ולעשות בהן שימוש חוזר, שיעור המיחזור הנוכחי עדיין נמוך. זה נובע בחלקו ממערכות מיחזור לא נאותות, עלויות מיחזור גבוהות וחוסר מודעות ומעורבות ציבורית במיחזור.
סיכוני שריפה: שריפה היא דרך נפוצה להשליך שקיות פלסטיק ארוגות שאינן ניתנות למיחזור. עם זאת, תהליך השריפה יפיק מספר רב של גזים רעילים וגזי חממה, שיגרמו לזיהום איכות האוויר ולהחמרת אפקט החממה.
Iv. איום פוטנציאלי לבריאות האדם
שחרור כימיקלים: שקיות פלסטיק ארוגות עלולות לשחרר כימיקלים מזיקים, כגון בנזן ואתיל אצטט, במהלך הייצור והשימוש. כימיקלים אלו יכולים להוות איום פוטנציאלי על בריאות האדם אם הם נכנסים לגוף האדם דרך שרשרת המזון.
זיהום מים ואדמה: אם פסולת שקיות פלסטיק ארוגות לא תטופל כראוי, היא עלולה לזהם מים ואדמה, מה שישפיע על גידול הגידולים ועל בטיחות מי השתייה לבני אדם.
5. חיות בר אוכלות בטעות
פגיעה בחיות הבר: קל לשבור שקיות פלסטיק ארוגות לחתיכות קטנות בסביבה, ועלולות להוביל לחנק, הפרעות עיכול ואף למוות לאחר שנאכלו על ידי חיות בר. הדבר מהווה איום על האיזון בין המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.
